מה אומרת המקרא על חכמה? — מסירות ותפילה

לפני שהיום הזה יישא אותך אל אשר יישא, שית את רגליך על ראשית החכמה: יראת יהוה. זהו הפתח, ואין אחר. אינך צריך להיות חכם כבר, ואינך צריך להיות זקן. אם יחסר לאחד מכם חכמה, נאמר לו בפירוש מה לעשות — יבקש מאלהים, הנותן לכל אדם בנדיבות, ואינו גוער; וינתן לו. אל תצא אפוא היום למצוא את דרכך בעצמך; בקש. קנה חכמה: היא הראשית לכל. אך אל תבקשנה בחכמת העולם הזה, אשר היא סכלות לפני האלהים. בקשנה במקום שהיא צפונה בו — במשיח, אשר נעשה לנו חכמה מאת האלהים, ואשר בו צפונים כל האוצרות. החכמה אשר ממעל, ראשית כל טהורה היא, אחר כך אוהבת שלום, נוחה, ומלאה רחמים. בקש היום את החכמה הזאת, והתהלך ביראת יהוה, ולא יחסר לך מאומה. חקור אותה.

אֲדֹנָי, אַתָּה הָאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן חָכְמָה, וּמִפִּיךָ דַּעַת וּתְבוּנָה. אֲנִי מַתְחִיל בַּמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה לִי לְהַתְחִיל: בְּיִרְאָתְךָ, אֲשֶׁר הִיא רֵאשִׁית חָכְמָה. אֲנִי חָסֵר, וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֶאת; לָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל, כִּי אַתָּה נוֹתֵן לְכֻלָּם בְּלֵב רָחָב, וְלֹא תִּגְעַר. תֵּן לִי הַיּוֹם חָכְמָה — לֹא חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר סִכְלוּת הִיא לְפָנֶיךָ, כִּי אִם הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, אֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה טְהוֹרָה הִיא, וְאַחַר כֵּן שֹׁוֹלֶמֶת, נוֹחָה, וּמְלֵאָה רַחֲמִים. שְׁמָרֵנִי מֵהִשָּׁעֵן עַל בִּינָתִי שֶׁלִּי. עֲשֵׂה שֶׁאֶשְׂנָא רָע, כִּי זוֹ יִרְאַת יְהוָה; וְהוֹלִיכֵנִי אֶל הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בּוֹ נִצְפְּנוּ כָּל אֹצְרוֹת הַחָכְמָה, לְמַעַן אֶמְצָא אֶת דַּעַת אֱלֹהִים. וּבַאֲשֶׁר אַהֲבַת רַבִּים תִּתְקָרֵר, תֵּן לִי חָכְמָה לְהַחֲזִיק עַד הַקֵּץ וְלֹא לְהִיוֹת פוֹשֵׁר — שְׁמֹר אֶת לְבָבִי בְּיִרְאָתְךָ, לְמַעַן לֹא אֶתְעַלֵּף, כִּי אִם אִמָּצֵא נֶאֱמָן. אָז תְּהִי לִי בִּינָה טוֹבָה, כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוֹתֶיךָ, וְלֹא רַק לְשָׁמְעָן. אָמֵן.