חבר, השאלה החשובה ביותר שאדם יכול לשאול נשאלה ביום שבו נולדה הקהילה. אנשים ששמעו את האמת נדקרו בלבם, והם קראו, מה נעשה? לא נאמר להם רק להרגיש דבר מה, או לשאת תפילה ולהמשיך לחיות כבתחילה. ניתנה להם תשובה שיש בה פתח, ולפתח היה מדרך לעבור. האמינו — בכל לבבכם — כי ישוע המשיח מת בעבור חטאיכם וקם מן המתים, כי האמונה באה משמיעת דבר האלהים. שובו — פנו מחטאתכם בכל לבבכם. הטבלו בשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם — נקברים עמו, ונקומים לחיות חיים חדשים. קבלו את מתת רוח הקדש — כי כל מי שאין בו רוח המשיח אינו שייך לו. ואל תעמדו בפתח: השליחים מלמדים גם את הנושעים להמשיך עמו, ולעמוד בסבלנות עד הקץ — כי הישועה מתחילה באמת, ממשיכה באמת, ומסתיימת באמת. תפילה היא התחלה טובה, ואתם יכולים להתפלל אותה בשעה זו; אך הטו אזניכם לכל מה שהשיבו השליחים, ועשו כן, ותושעו. זהו הדרך להיכנס. חקרו אותה בעצמכם, והתהלכו בה.
שלוש שאלות שמחקר זה עונה עליהן:
1. כאשר העם נדקרו בלבם וזעקו, מה נעשה, כיצד ענו השליחים?
3. מה סבל המשיח כדי לכפר על חטאינו, ולמי מובטחת מתת רוח הקודש?
1. השאלה — אֲנָשִׁים אַחִים, מָה נַּעֲשֶׂה?
הקישו על „המקרא מדבר” מתחת לכל פסוק כדי לראות את חקר המילים, מקומות נוספים בכתובים והערות.
מעשי השליחים 2:36לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ (37) ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
(המחשבות האישיות שלי — הגאולה וסליחת החטאים הן בו. זו הסיבה שאנו נטבלים אל תוכו: הדם המטהר אותנו, והסליחה שהוא קונה, נמצאים באותו האחד שאליו אנו נטבלים.)
4.ישעיהו 52:14כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃
8.מתי 27:28ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ (29) וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ (30) וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃
(מחשבותיי האישיות — קרא זאת לאיטך, ודע שזה היה בעבורך. הפנים שיצרו את הכוכבים עוותו עד בלי היכר. הגב הנושא את כל הדברים נפתח ברצועה. הידיים שרפאו את המצורע נוקבו בברזל. עצמותיו בלטו למספר. הזיעה נטפה כדם לפני שהוכה מסמר אחד. הוא לא נוצח בכוח: הוא נתן את גבו מרצונו; הוא לא הסתיר את פניו. כל חבורה הייתה חטאך המושם עליו, כל פצע היה עוונך, כל טיפה הייתה חובך. וכאשר נשלם הדבר, דם ומים זרמו מצדו — הדם לכבס אותך, והמים לקבור אותך בו. אז כאשר נאמר לך לשוב ולהיטבל, אין מבקשים ממך לעשות דבר קשה. מבקשים ממך לקבל, על ברכיך, את מה שעלה לו בכל אותו מחיר.)
3.במדבר 21:8ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃ (9) ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃
4.יוחנן 3:14וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃ (15) למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ (16) כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
כשם שמשה הרים את הנחש --> כך צריך בן האדם להירום --> כל המאמין בו לא יאבד, כי אם יהיו לו חיי עולם.
(מחשבותיי האישיות — הַנח שני אלה זה לצד זה ותן להם ללמד. במדבר, אנשים גוססים לא נצטוו להרוויח מרפא. נאמר להם להביט, באמונה, אל מה שאלוהים הרים על מוט — והם חיו. ישוע אומר שאותו מוט היה תמונה של צלבו שלו. האמונה היא המבט. לפני שאדם חוזר בתשובה על משהו, או מציית למשהו, עליו תחילה להביט בכל לבו אל מי שהורם, ולבטוח בו. ושים לב לאברהם: הוא האמין, ואלוהים חשב זאת לו לצדקה — לפני התורה, לפני כל טקס. האמונה היא היכן שהכול מתחיל. אך שים לב כמה מהר האמונה עוברת אל הציות בפסוקים הבאים — באותו לילה, באותה שעה.)
5.אל הרומיים 10:8אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃ (9) כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ (10) כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
8.מעשי השליחים 16:29וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃ (30) ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ (31) ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ (32) ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ (33) ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃
(מחשבותיי האישיות — רק פעמיים בכל התנ"ך נשאלת שאלה זו במדויק בקול רם: כאן בכלא בפיליפי, ובפנטקוסט במעשי השליחים ב'. הצב את שתי התשובות זו לצד זו. הקהל בפנטקוסט כבר שמע וכבר האמין — לכן נדקרו בלבם — ולכן פטרוס התחיל בשלב הבא: שובו בתשובה והיטבלו. הסוהר לא ידע דבר עדיין, לכן פולוס התחיל בשלב הראשון: האמן — ואז דיבר אליו את דבר האדון, ובאותה שעה בלילה נטבל האיש. שתי התחלות, דרך אחת. האמונה אינה מתחרה בטבילה, והטבילה אינה מתחרה באמונה; האמונה היא הלב הנשמע, ואותה שעה מספיקה.)
9.אל העברים 11:6ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃
מעשי השליחים 2:38ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ (39) כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
מילות מפתח יווניות⚑ G859 aphesis — סליחה · ⚑ G907 baptizo — התטבל · ⚑ G3340 metanoeo — לחזור בתשובה
(מחשבותיי האישיות — אל תחשבו שזוהי מילה קטנה, שנאמרת פעם אחת ותם ונשלם עניינה. שׁוּבָה, ומילים כמוה, מהדהדות בכל התנ"ך ובברית החדשה מאה שתים־עשרה פעמים — ארבעים ושש בתנ"ך, ושישים ושש בברית החדשה. מן הנביאים הקוראים שׁוּבוּ, שׁוּבוּ, עד יוחנן הקורא שׁוּבוּ, עד האדון עצמו, עד השליחים, עד המשיח המקום שקם לתחייה הכותב לקהילות — קול אחד עובר מבראשית ועד ההתגלות: שׁוּבוּ. אלוהים לא חדל אף פעם לקרוא לבני האדם לכך. ואיש אינו רשאי לחדול מלעשות זאת.)
6. הִטָּבְלוּ אֶל הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאִים
1.מעשי השליחים 22:16ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃
(המחשבות האישיות שלי — הנה אותה האמת המצוירת לפני זמן רב. נעמן היה איש גדול, ומצורע, ונאמר לו לעשות דבר קטן: לרדת ולרחוץ בירדן שבע פעמים, ולהיטהר. הוא כעס, וציפה למחווה גדולה, וחשב שנהרות ארצו טובים ממי ישראל — כשם שאנשים עדיין נכשלים במצווה פשוטה כזו. אך לא מי הירדן הם שריפאו אותו; אלא שמיעת דבר האלהים במים אשר האלהים קבע בשמם. הוא ירד וטבל שבע פעמים, ובשרו שב כבשר נער קטן. כך נולד אדם מחדש: לא במאמץ גדול משלו, אלא בירידה בציות, ובעלייה כילד חדש, וטהור.)
5.מרקוס 16:16המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃
8.אל טיטוס 3:4אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם׃ (5) אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש׃
חסד אלהים מושיענו ואהבתו נגלו --> לא מתוך מעשי צדקה --> כי אם ברחמיו הושיע אותנו על ידי רחיצת הלידה מחדש.
9.אל האפסים 2:8כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלהים היא׃ (9) לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש׃ (10) כי פעל אלהים אנחנו נבראים במשיח ישוע למעשים טובים אשר הכין האלהים מקדם למען נתהלך בהם׃
כי בחסד נושעתם על ידי האמונה = מתת אלהים --> לא מתוך מעשים, למען לא יתהלל איש --> כי מעשה ידיו אנחנו, נבראים במשיח ישוע למעשים טובים.
(מחשבותיי האישיות — יש להחזיק בשתי האמיתות הללו יחד, ואין כל סתירה ביניהן. החסד הוא המתנה; האמונה מקבלת אותה; והטבילה אינה מעשה הקונה דבר, לא יותר משנעמן קנה את ריפויו בטבילתו בנהר, או הגוססים קנו את חייהם בהביטם בנחש הנחושת. אלוהים סיפק את הכול; האדם רק מציית ומקבל. האיש העולה מן המים אין לו במה להתפאר — הוא נקבר, ואלוהים הקימו. נאמר לעיל על פטרוס א 3:21, וזה נכון גם כאן: זה לא המים, וזה לא מעשי ידינו. זהו חסד, המתקבל דרך ציות האמונה. והפסוק הבא ממש אומר למה משמשים המעשים: לא היסוד לישועה, אלא פריה — אנחנו מעשה ידיו של אלוהים, שנבראו מחדש במשיח ישוע כדי שנלך במעשים הטובים אשר הכין מראש למעננו. איש אשר מציית לציווי לא קנה את המתנה, ואיש הקורא לכך קנייה לא הבין את הציווי.)
10.אל טימותיוס א 1:13אתי אשר מלפנים הייתי מגדף ומרדף ומחרף אבל רחמתי כי עשיתי מבלי דעת באין אמונה׃
(מחשבותיי האישיות — שימו לב מי חטאיו נמחו בציות הזה. שאול מטרסוס רדף את דרך המשיח עד מות. הוא אסר אנשים ונשים וגרר אותם לבית הכלא, מגדף ורודף את עם האלוהים. האדון עצמו פגש אותו בדרך, הפילו לארץ, ודיבר אליו מן השמים. וְעִם כָּל זֹאת, שלושה ימים אחר כך, נשלח חנניה לומר: קום והיטבל, ומחה את חטאיך, בקראך בשם האדון. אם האור בדרך לדמשק לא מחה את חטאי שאול, אך מי הציות מחו אותם, אזי אל יעלה על דעת איש כי חטאיו שלו מוסרים בדרך קלה יותר מזו שנתן האלוהים לגרוע שבחטאים.)
7. קַבֵּל אֶת מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
1.מעשי השליחים 19:5ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃ (6) ויסמך פולוס את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃
4.אל האפסים 1:13ואשר גם אתם נטועים בו אחרי שמעכם דבר האמת את בשורת ישועתכם ואשר בו כשהאמנתם גם נחתמתם ברוח ההבטחה רוח הקדש׃ (14) כי זה ערבון ירשתנו לפדות לו עם סגלה לתהלת כבודו׃
(המחשבות האישיות שלי — רוח הקודש איננה גמול השמור למעטים נבחרים. הוא חוֹתָם המלך על אלה השייכים לו, וה-עֵרָבוֹן — החלק הראשון של הנחלה המשולם מראש — לאות שאתה שייך לו עד יום הפדיון. על כן השאלה עומדת בפשטות, ויש לשאול אותה: קיבלת אתה את רוח הקודש? כי הדבר אומר זאת בבירור: כל מי שאין לו רוח המשיח, איננו שלו. מכתב בלי חותם איננו מכתב המלך. אדם בלי הרוח איננו עדיין של המשיח. בַּקֵּשׁ אותו עד אשר תהיה לך.)
Scripture: Hebrew Bible — Delitzsch New Testament (Public Domain), unpointed Old Testament (Public Domain) — a redistributable edition, looked up exactly and never machine-translated.
Alternate chapter/verse numbering reconciled with STEPBible TVTMS (CC BY 4.0).
Strong's numbering & original-language data: OpenScriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); STEPBible.org — TAHOT/TAGNT/TBESH/TBESG (CC BY 4.0); Robinson-Pierpont Byzantine Majority Text (Public Domain); Strong's dictionary, 1890 (Public Domain).
Typography: Google Noto fonts (SIL Open Font License 1.1).