2. מה על האדם לעשות עם החסד ברגע שיש לו אותו, וכיצד הוא מתהלך בו יום־יום?
3. כיצד החסד נושא את האדם עד קץ המרוץ, וכיצד החסד עצמו עומד לעולם?
1. זְחִילָה — כֵּיצַד לְמַצוֹא אוֹתָהּ
(המחשבות האישיות שלי — כל הליכה מתחילה מן השפל. תינוק הולך על ידיו וברכיו לפני שהוא הולך על רגליו, ואיש לא נולד כבר רחום וכבר מלא ברחמים שהתקבלו. יש למצוא רחמים תחילה; ועדים אלה מראים היכן. הוא אינו מושג בעלייה אל האלוהים — אלא האלוהים הוא זה שיורד, המתעכב בכוונה למען יוכל לתת אותו, והרץ בעוד האיש רחוק. התחל מן השפל, התחל מן הקטן, וקרא בקול.)
הקישו על „המקרא מדבר” מתחת לכל פסוק כדי לראות את חקר המילים, מקומות נוספים בכתובים והערות.
1.מתי 9:27ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃
(מחשבותיי האישיות — העיוורים לא יכלו לראות אותו, והאישה אף לא הייתה מישראל; ובכל זאת שניהם מצאו את אותה הדלת פתוחה. החסד נמצא על ידי זעקה אליו, לא על ידי טענת זכות עליו.)
3.שמות 33:19ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃
(מחשבותיי האישיות — המתנת יהוה איננה עצירה מצד יהוה. הוא ממתין בכוונה, למען יוכל לחון. הדבר מסתיים בשניים הממתינים: אלוהים הממתין לתת חסד, ואדם הממתין לקבלו. אם עדיין לא מצאת זאת, לא עברו אותך — חיכו לך.)
(המחשבות האישיות שלי — "לרחם" כאן הוא רחם (H7355, have compassion), קרוב משפחה למילה רחם, הרחם עצמו. אלוהים מציב את רחמיו לצד האהבה האנושית העמוקה ביותר שקיימת — אם וילד רחמה — ואומר שרחמיו עמוקים עוד יותר. אדם שעדיין אינו מסוגל להאמין שרחמים מחפשים אחריו, צריך רק לצייר לעצמו דבר אחד זה: אהבה שאינה יכולה לשכוח.)
8.ירמיהו 31:20הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃
9.מלכים א׳ 3:26ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו׃
(המחשבות האישיות שלי — כאן הזחילה מסתיימת וההימצאות מתחילה. הבן היה עדיין במרחק רב — עדיין בדרכו, עדיין לא נטהר, עדיין נודף מריח הארץ הרחוקה — והאב ראה אותו ראשון ורץ אליו. אינך צריך להגיע כדי להימצא. החסד רץ לפגוש אותך בעודך על הדרך.)
2. ללכת בדרך – מה לעשות עם זה לאחר שיש לך אותו
(מחשבותיי האישיות — הילד עומד כעת על רגליו; הרחמים נמצאו, ויש לשמור עליהם ולחיות בתוכם, יום אחר יום. שימו לב שהרחמים ששומר לנו האלוהים הם רחמי ברית — נשבעים, ודאיים, ולעולם אינם נלקחים בחזרה, והרחמים שהוא מבקש מאיתנו ללכת בהם הם מאותו הסוג: לא מצב רוח שחשים בו פעם אחת, אלא חסד שממשיכים לתת.)
1.דברים 7:9וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור׃
ההרים ימושו --> וחסדי מאתך לא ימוש, אמר מרחמך יהוה.
(המחשבות האישיות שלי — איש שהוצגה לו רחמים מתבקש לצעוד על אדמה שאינה זזה. ההרים יסורו; חסדו לא יסור. זהו הרצפה שעליה עומד האדם בלמדו ללכת ברחמים יום־יום.)
(מחשבותיי האישיות — זהו כל עניין ההליכה ברחמים המובע בשורה אחת. אינך ממציא לעצמך סוג משלך של רחמים; אתה הולך לפי הדפוס שכבר הוראה לך. כאשר אביך רחום, כך גם אתה תהיה.)
(המחשבות האישיות שלי — ההליכה ברחמים אינה רק רגש הנשמר חמים בפנים; היא דלת הנשארת פתוחה לעבר אח הנתון במצוקה. לסגור את הדלת הזו פירושו לשאול לאן הלכה אהבת האלוהים. ההליכה נבחנת בדיוק כאן, בימים הפשוטים, לעבר האדם הנמצא ממש לפניך.)
(המחשבות האישיות שלי — עתה ההליכה הופכת למרוץ, והחסד מופעל תחת לחץ. חייל אינו נלחם למען עצמו בלבד; הוא נלחם למען אלה שלצדו, והקרב שהוא נלחם בו אינו אף בכוחו שלו לנצח בו — הוא ליהוה. כך גם עם חסד המוגש בעת קושי: הוא אינו ניתן בכוחנו שלנו, והוא אינו ניתן לבדו.)
1.אל הרומיים 12:1ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃
2.אל הרומיים 6:13–6:14 (KJV 6:13)גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃
השלימו את עצמכם לאלוהים --> את איבריכם ככלי צדק לאלוהים.
(מחשבותיי האישיות — חייל מוסר את גופו לפקודות שניתנו לו; האיש שקיבל רחמים מוסר את גופו ככלי לרחמים. מה שפעם שימש לחטא, כעת מוגש, ברחמי אלוהים, לשימושו של אלוהים במקום זאת.)
3.שמואל א׳ 17:47וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃
(המחשבות האישיות שלי — קרבו של החייל בספר נחמיה היה עבור אחים, בנים, בנות, נשים ובתים — עבור אנשים, לא עבור שטח. חסד שנכנע כמו חייל נלחם גם הוא עבור אנשים: האח הנצרך, האויב הצועק, הזר שאין לו שום תביעה עליך בכלל.)
5.מתי 14:14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
מילות מפתח יווניות⚑ G4697 splagchnizomai — נכמרו רחמיו
ה' רָאָה אוֹתָהּ --> נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ --> אַל תִּבְכִּי.
(המחשבות האישיות שלי — אף אחד משלושת הריפויים הללו לא עלה לישוע בזול. הוא נגע באיש שאיש אחר לא היה נוגע בו, ועצר תהלוכת לוויה כדי לדבר אל אלמנה שאיש לא עזר לה. להיכנע לרחמים כמו חייל פירושו ללכת לקראת האנשים עצמם שהיה קל יותר לעבור על פניהם.)
8.יעקב 5:11הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃
מילות מפתח יווניות⚑ G3629 oiktirmon · ⚑ G4184 polusplagchnos
קהלת 4:9טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃ (10) כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ (11) גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ (12) ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃
(המחשבות האישיות שלי — חייל אינו משרת לבדו, וגם החסד לא נועד להישא לבד. נשיאת משאו של הזולת היא דרך להראות חסד — זהו חסד עם כתף מתחתיו. [פסוקים המחוברים יחד — אף פסוק בודד אינו אומר זאת לבדו] — הכתוב אינו אומר את המילה "חסד" בכל אחד מהפסוקים הללו, אך התבנית ברורה: שניים טובים מן האחד, המשאות נועדו להיות נישאים יחד, והתפילה איש בעד רעהו מביאה מרפא.)
4. קו הסיום — הַחֶסֶד לְעוֹלָם
(המחשבות האישיות שלי — לכל מרוץ יש סוף, וסוף המרוץ הזה איננו קיר; זהו חסד הממשיך הלאה גם לאחר תום המרוץ. המזמור שקרא לחסד בשמו עשרים ושש פעמים אינו מכנה חסד שיכלה יום אחד — החסד עצמו הוא הדבר המתמיד, דור אחר דור.)
1.תהילים 100:5כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו׃
תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו --> כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם.
(מחשבותיי האישיות — הַנח את המזמור לצד לוקס, ושמע קול אחד לאורך הספר כולו. חסדו לעולם (תהלים ק':5); וחסדו על יראיו לדור דורים (לוקס א':50). קו הסיום אינו מסיים את החסד — הוא רק מראה עד כמה החסד כבר נשא אדם, ועד כמה עוד ימשיך לשאת אותו.)
5.אל העברים 4:16על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃
10.אל הפיליפים 2:5כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃ (6) אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃ (7) כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ (8) וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃
(המחשבות האישיות שלי — חסד הניתן לאחר איננו חינם לעולם עבור מי שמעניק אותו. הוא עלה לאב את בנו, ועלה לבן את חייו שלו, שנשפכו על הצלב. קו הסיום של המרוץ הזה הושג רק מפני שהוא עצמו רץ בו קודם, והחסד שאנו נדרשים לשאת עוצב בדמות צלבו לפני שעוצב בדמות כתרו.)
(המחשבות האישיות שלי — אותו שיר מושר פעמיים, פעם אחת ביום התשועה ופעם נוספת אל המנצח: עם החסיד תתחסד. האיש אשר רץ במרוץ הזה לומד כי אלוהים עונה לחסד בחסד — לא משום שהחסד נקנה בזכות, אלא משום שזוהי התבנית שהאיש החסיד נמשך אליה.)
זהו מה שהצללים של הברית הישנה מציגים. הם צללים אמיתיים, אשר עוצבו באמת על ידי גוף אמיתי — "צל של הדברים העתידים לבוא, אך הגוף הוא של המשיח" (קולוסים 2:17). אך צל הוא "לא עצם הצורה" (עברים 10:1), כך שלא היה איש יכול לקרוא את מלוא האמת מן הצל בלבד. כאשר בא המשיח, האור הראה את הגוף — ועתה אנו מביטים אחורה על הצל ורואים את דמות מי הוא נשא כל הזמן.
11.שמות 25:17ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ (18) ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ (19) ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃ (20) והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ (21) ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ (22) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃
15.אל הרומיים 3:24ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע׃ (25) אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים שנעשו לפנים בעת חמלת אלהים׃
16.אל העברים 9:11אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃ (12) גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃
(המחשבות האישיות שלי — כפורת הייתה מקום; הכפרה היא אדם. השעיר נשא את החטא אל מחוץ למחנה; המשיח נשא אותו על הצלב, מחוץ לעיר. אל־הרומיים ג׳:25 תולה את המילה היוונית של הכפורת עצמה על ישוע בעצמו. הצל היה אמיתי עד כמה שהגיע — אך האור כעת הראה את הגוף, והוא היה בצורתו כל הזמן.)
סיום
יהודה 1:21ושמרתם את נפשתיכם באהבת אלהים וחכיתם לרחמי אדנינו ישוע המשיח לחיי העולם׃
(המחשבות האישיות שלי — לאסוף את כל הדרך לתוך שורה אחת. החסד נמצא במקום נמוך, בזעקה בעודו עדיין רחוק, כי אלוהים מחכה בכוונה כדי להיות חנון. החסד מתהלכים בו יום יום, נשמר כברית שהרים לא יזיזו. החסד ניתן ככוחו של חייל, נלחם למען האח הנצרך, והוא עולה במחיר למי שנותן אותו, כשם שעלה לאב את בנו. והחסד אינו נעצר בקו הסיום — הוא לעולם, מתחדש בכל בוקר, מחכים לו עדיין, עד חיי עולם. הוא לימד אותך לזעוק; הוא רץ לפגוש אותך בדרך; הוא יביא אותך מעבר לקו, ורחמיו לא ייכזבו לך אף פעם אחת בדרך.)
מילות מפתח יווניות
אלה מילות המפתח לשיעור הזה. הקישו על כל מילה עם קו מקווקו בפסוקים שלמעלה כדי לראות כאן את משמעותה.
“רחמים” — G1656 eleos — רחמים, חסד פעיל לעניים ולנענים
החסד של הברית הישנה החוצה אל השפה החדשה — חסד שהובטח לאבות, בוצע במשיח
“כפורת” — H3727 kapporeth — הכיסוי הזהב של ארון הברית; מהשורש כפר, לכפר, לעשות כפרה
החסד אינו רעיון — הוא מקום שאלוהים בנה, שבו הוא פגש את האדם מעל הדם
“סלחני” — H5375 nasa — לָשֵׂאת, לִסְבּוֹל, לָשֵׂאת וְלָשֵׂאת
הסליחה מסירה את המשא מעל האדם; השעיר נשא את כל עוונותיהם.
מבחן תרגול
1. לוקס ט״ו 20 — עודנו מרחוק ואביו ראהו, ו:
א) שלח לקרוא לבן הבכור
ב) נכמרו רחמיו וירץ
ג) הקשה את לבו
2. ישעיה ל:18 — ולכן יחכה יהוה, למען:
לחננכם
ב) להתנשא בין הגויים
ג) לשכוח את הברית
3. דברים ז 9 — האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו ל:
א) אלף דור
ב) ילדי ילדיהם
ג) כל הקוראים אליו
4. לוקס ו׳:36 — לכן היו רחמנים כאשר:
א) הרחמנים ירחמו
ב) גם אביכם רחום הוא
ג) זה כתוב בתורה
5. אל הרומיים י"ב:1 — הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם:
א) קרבן תודה סביר
ב) קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים
ג) קרבן העשוי באש
6. רומים ג׳:כ״ה — אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בו:
א) צדקה
ב) חסד
דם
7. תהלים ק:ה — כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו׃
עד דר ודר
ב) מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם
ג) לְעוֹלָם בְּצִיּוֹן
מפתח תשובות: 1-b, 2-a, 3-a, 4-b, 5-b, 6-c, 7-a
איך המחקר הזה מתפצל
איך הצל מביא אור: הכפורת שהוזה עליה דם פעם בשנה (ויקרא ט״ז:14) היתה מקום; רומים ג׳:25 תולה את אותה המילה על אדם. המקום שבו נפגש האלוהים פעם עם כהן אחד, יום אחד בשנה, הוא כיום הכס שאליו רשאי כל מאמין לגשת בביטחון (עברים ד׳:16).
-> כיצד הברית החדשה מרחיבה זאת עוד יותר: חסד הברית שנשבע לאבות (דברים ז:ט; תהלים פט:כח) הוא אותו חסד הנצחי המגיע לכל הדורות (תהלים ק:ה; לוקס א:נ) — מה שנשבע לישראל מתקיים ונשאר פתוח לעולם.
כיצד המילים חשובות: המילה העברית racham (H7355/H7356, לרחם, רחמים רכים) קרובה במקורה למילה הרחם, והמילה היוונית splagchnizomai (G4697, נכמרו רחמיו) נושאת אל תוך השפה החדשה אותה תמונה עצמה — רחמים המורגשים במקום הפנימי העמוק ביותר עוד לפני שהיד זזה.
איך זה חל עליך: בוא בדרך העיוורים והאישה הכנענית — צעק לקבלתה (מתי ט 27; טו 22); התהלך בה כלפי אחיך, ואל תסגור את רחמיך ממנו (יוחנן א 3:17); וכאשר הרחמים עולים לך במחיר כלשהו, זכור שהם עלו לו יותר קודם לכן (פיליפים ב 7-8).
מה שזה אומר לגבי הנצח: מצפים לרחמי אדוננו ישוע המשיח, המובילים לחיי עולם (יהודה 21), והם אינם כלים — חסדיו חדשים בכל בוקר (איכה ג׳:22-23), עד האחרון שבהם.
שביל ארנב: הדם המוזה על הכפורת ולפניה שבע פעמים (ויקרא ט"ז:14) נפתח אל כל יום הכיפורים כולו — שני השעירים, שעיר העזאזל הנושא את העוון אל המדבר, והכהן הגדול הנכנס פעם אחת בשנה אל מבית לפרוכת (ויקרא ט"ז; עברים ט').
גילוי אפשרי: לוחות התורה שכבו בתוך הארון, וכפורת הרחמים שכבה מעליהם, ואלוהים דיבר מעל הכפורת, לא מן התורה עצמה. הוא לא הסיר את תורתו כדי להיפגש עם האדם — הוא כיסה אותה בדם, ופגש אותו שם. הרחמים היו מקום המפגש מאז ועד היום, ועדיין הם כך. (מחשבותיי האישיות)
Scripture: Hebrew Bible — Delitzsch New Testament (Public Domain), unpointed Old Testament (Public Domain) — a redistributable edition, looked up exactly and never machine-translated.
Alternate chapter/verse numbering reconciled with STEPBible TVTMS (CC BY 4.0).
Strong's numbering & original-language data: OpenScriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); STEPBible.org — TAHOT/TAGNT/TBESH/TBESG (CC BY 4.0); Robinson-Pierpont Byzantine Majority Text (Public Domain); Strong's dictionary, 1890 (Public Domain).
Typography: Google Noto fonts (SIL Open Font License 1.1).